גגות ירוקים

 

אדריכל אריה קוץ, סטודיו אדריכלות נוף
אריה קוץ, אדריכל ומתכנן ערים, בוגר הטכניון ומוסמך המכון הטכנולוגי של טוקיו. מרצה בחוג ללימודי מזרח אסיה על אדריכלות יפן. יו"ר אגודת הידידות ישראל יפן.

 

מאז ה"גנים התלויים של בבל", בארמונו של נבוכדנצר, לפני למעלה מאלפיים חמש מאות שנה, למד האדם שניתן לגדל גנים גם על גגות בנויים ואף התלהב מהרעיון. אפשר להגיד שגידול צמחים בעציצים, מנהג בן אלפי שנים, הוא חלק מהתובנה העמוקה יותר שניתן לגדל צמחים בכל מיני מצבים שאינם בהכרח הקרקע הטבעית שלהם.


ראוי לציין כי חלק מהעצים הצומחים לתפארה על הר הבית בירושלים הם ככל הנראה על גג של יצירה הנדסית עתיקה ומדהימה שיצרה רחבה גדולה בנויה הרחק מעל המדרון הטבעי של הר הבית.

 

במאה העשרים פעלו ופועלים שלושה יוצרים מרכזיים שהביאו את הגגות הירוקים למרכז תשומת הלב – האמן האוסטרי הונדרטוואסר, האדריכל הארגנטינאי אמיליו אמבז  ואדריכל הנוף האמריקאי פול פרידברג. אחד הבנינים היותר גדולים ומרשימים שתכנן אמיליו אמבז הושלם בשנת 1995 בפוקואוקה. בנין אקרוס נבנה על קרקע ציבורית במרכז פוקואוקה ונועד לשמש מרכז תרבות ופעילות ציבורית בעיר, כולל גם אולם הקונצרטים המרכזי של פוקואוקה. מתוך תחושת אחריות בגין הקטנת שטחו של הפארק בו הבניין נבנה, פנו פרנסי העיר אל אמיליו אמבז וביקשו ממנו בניין שיעניק לעיר שפע של ירוק. אמבז תכנן את הבניין כגבעה ירוקה ועליה חורש טבעי יפני. בעזרת צוות אגרונומים הצליח אמבז להקים על הבנין חורש טבעי עשיר ומרשים לטובת אזרחי העיר הצפופה. התוצאה היא מרהיבה. בניין ציבורי חשוב ומעניין שמאכלס בתוכו פעילות ציבורית ענפה ובו זמנית מציע את המעטפת החיצונית שלו כגבעה נטועה באינטנסיביות עם שבילי טיול ופינות מרגוע לרווחת האזרחים.

 

אדריכל הנוף פול פרידברג תכנן כבר בשנת 1965 את ה"ריס פלאזה" בניו יורק כשחלקים מהפיתוח הם על גג חניון. מאז הוא פרץ את מגבלת הגינון האינטנסיבי על גג בטון בשורה ארוכה של פרויקטים אורבניים.


בשנת 1989 סיים פול את התכנון והביצוע של פארק גדול ומרשים על גג הספריה האוניברסיטאית של פורדהאם במנהטן. הגג הישן והמוזנח של הספריה גדולת הממדים עמד במרכז הקמפוס כאשר כל הבניין הסובבים, גבוהים ממנו בהרבה, צופים על נוף של גג מוזנח ונטוש. פול פרידברג הפך את המקום לאחד הפארקים המיוחדים של מנהטן. בגלל מגבלות הנדסיות של בניין ישן פול הצליח לטעת עצים בוגרים רק מעל העמודים, מה שיצר חורש מעניין וצל די מספק. בין העצים ניטע גן רחב ידיים ובו מאוכלס גם אוסף פיסול מרשים. האוניברסיטה דאגה להוסיף גם מעלית לנכים ומדרגות שמובילות ישירות מהרחוב אל הגג ופתחה את הפארק לרווחת לציבור הרחב. פול המשיך ויצר על גג מרכז הכנסים החשוב של סן פרנציסקו את "גני יירבה בואנה", פארק חשוב עשיר ורחב ידיים במרכז סן פרנסיסקו להנאתם של אזרחי העיר וילדיהם.

 

גינת השרון (גן החשמל)גי

 

פול פרידברג, מורי ורבי ושותפי למשרד הישראלי "סטודיו אדריכלות נוף" אחראי, ביחד איתנו במשרד הישראלי, לעיצובה של "גינת השרון" (ידוע גם בכינוי "גן החשמל") בין הרחובות החשמל, ברזילי ולבונטין במרכז תל אביב. הגן העירוני העשיר בעצים וצמחיה, משתרע על 2,500 מ"ר של גג חניון. גינת השרון נפתחה בשנות העשרים בלב שכונה חדשה שנקראה אז "רמת השרון" ובסמוך למתקני החשמל הראשונים של העיר. במחצית השניה של המאה העשרים הפכה השכונה משכונת מגורים לאזור משרדים ועסקים ובהתאם אזור נטוש לגמרי בלילה. הגינה הוזנחה והפכה להיות מוקד לפעילות לילה מאד מפוקפקת. עיריית תל אביב אישרה בסוף שנות התשעים שינוי תכנית מתאר המאפשרת חניון תת קרקעי בשטח הגן, לטובת העסקים והמשרדים שבאזור. כמה שנים מאוחר יותר פנו למשרדנו לתכנון החניה התת קרקעית והגן שמעליה. מעל לגג החניון הוכנסה אדמת גן בעובי של למעלה ממטר ובה ניטעו עצים בוגרים ותוכנן גן עשיר לטובת האזור. בגלל לקחי העבר הלא רחוק ביקשו להשאיר גם רחבות פתוחות ועוצמות תאורת לילה שלא יאפשרו פעילות לא רצוייה. הגן נפתח בשנת 2004 והיה גורם מרכזי בשינוי פניה של השכונה כולה. כיום יש בשכונה הותיקה לא רק עסקים פורחים, מסעדות חדשות ובוטיקים של מעצבים, אלא גם דירות שחזרו להיות דירות מגורים, במקום המשרדים שפלשו אליהם בעבר, ודיירים שנהנים מהגן. שנים בודודת אחרי השלמת הגן חזרו אלינו מהעיריה לבקש הסבת חלק מהגן למתקני משחקים לילדים. משפחות עם ילדים שבו לאכלס את השכונה אחרי דורות של העדרות.

 

למה גגות ירוקים ?

 

הסביבה הבנויה גזלה מפני כדור הארץ שטחי טבע, פגעה במיגוון הביולוגי, היא תורמת מרכזית לייצור פחמן דו חמצני ולעליה בטמפרטורה של הסביבה.

גגות ירוקים מחזירים לסביבה הבנויה טבע ירוק, עלים ירוקים הסופחים חמצן דו פחמני ומחזירים חמצן לאויר ותורמים להורדת הטמפרטורה בסביבה הבנויה. גגות ירוקים מחזירים לסביבה פיסות של טבע עירוני המקיים גם מיגוון ביולוגי רחב הכולל לא רק צמחיה אלא פרפרים, דבורים ומגוון חיים אחר שנכחד ממרכזי הערים בעבר.

באקלים שלנו הגשם בא במטחי זעף. הסביבה העירונית יצרה הרבה מאד משטחים לא מחלחלים של אספלט ומדרכות. במצב זה מהוים הגגות הירוקים קו הגנה חשוב להשהיית מי הגשם. נפח מצע הגינון הנדרש לצמחייה על הגגות אוצר בנפחו את מי הגשם לצרכי הצמחייה ומשחרר בקצב איטי עודפים שאינם נדרשים לו, במשך מספיק זמן אחרי מכת הגשם. שפע של גגות ירוקים בסביבה העירונית יכול להקל מאד על מערכת הניקוז העירונית בהתמודדות הקשה שלה עם מטחי גשם פתאומיים.

מבחינת בעלי הנכסים שמתחת לגינות הגג, תורם הגג, בנוסף לערכו האסתטי, בידוד תרמי, בידוד אקוסטי, השהיית מי גשם והגנה חשובה למערכת איטום הגג. בניגוד לתגובה האינסטיקיבית החוששת מהנזק של גג מגונן לאיטום, הרי שהגן הוא הגנה מעולה לשכבות האיטום ומאריכה את אורך חיי האיטום פי כמה מונים. השמש מחממת גגות לטמפרטורות של קרוב לשמונים מעלות וגם שוזפת את הגג בקרניים אולטרה סגולות שהורסות את חומרי האיטום. שכבת הגינון שומרת על הגג בטמפרטורה אחידה של קצת מעל לעשרים מעלות, מגינה על האיטום מפני הקרניים האולטרה סגולות ושומרת על סביבה בלחות גבוהה ששומרת על האלסטיות החיונית של שכבת האיטום.

 

מים להשקייה

מים הם כמובן גורם חיוני לקיומה של צמחיה. גגות ירוקים יכולים לקיים מגוון מאד רחב של סביבות צומח ובהתאמה מגוון של צריכות מים, על פי הרצוי והמצוי. יש גם גגות עם מערכת השקייה, כמו גינות רבות שאנחנו מכירים, אך יש גם גגות חיים ללא השקייה כלל.
יש גגות חיים המקיימים סביבה לגמרי טבעית ללא תוספת השקייה ומתנהגים כמו הטבע הסובב. בארצינו גגות כאלה ייהנו מגשמי החורף ויהיו ירוקים ופורחים בחורף ובאביב ויבשים בקיץ, בדיוק כמו הטבע מסביבנו. גג כזה מתקיים מזה כמה שנים בתחנה לחקר הציפורים שבירושלים. יוזמה ברוכה של החברה להגנת הטבע ומנהל המקום עמיר בלבן שיצר מקרה מבחן חשוב לסוג זה של גגות חיים.

שילוב של גג ירוק עם קולטים סולריים שמוצבים בגובה מעליו יוצר סימביוזה מעניינת: הקולטים נהנים מהטמפרטורה הנוחה שהצמחיה יוצרת ויעילותם עולה. מאידך הם יוצרים צל חלקי לצמחיה ומאריכים את חודשי הקיום שלה בהגנה מפני שמש הקיץ הקשה. בנוסף, במיוחד במישור החוף, הקולטים הסולריים הם גם משטחי עיבוי ללחות הגבוהה, מנחיתים את הטל ומטפטפים אותו לגינה שמתחתם ומאריכים את ימיה גם עמוק אל תוך הקיץ, ללא תוספת מי השקייה.

כדי לקיים גג ירוק כל השנה, כמו רבות מהגינות שסביבנו, נדרשת מערכת השקייה. מערכת כזו יכולה להיות ניזונה, כמו רוב הגנים בארץ, ממי ברז רגילים, אך יש בבניין גם אפשרויות אחרות.
ניתן, בקלות רבה, לשמור את מי עיבוי המזגנים שיש לנו בבניין ולהשתמש בהם להשקייה. מי ההשקייה עוברים בשמש אידוי שגורם להם להיות יותר מרוכזים. רצוי לאסוף את נקז עודפי ההשקייה, לדלל אותו מחדש במי המזגנים ולהחזיר אותם למערכת. שיטה זו חוסכת הרבה מאד מי ברז. בנוסף יש כיום מערכות היודעות גם לטהר "מים אפורים" ואפילו מי ביוב ולהחזיר אותם לגינות הגג. כל אלו דורשים מערכת מתוכנת היטב. נדרשת גם זהירות ראויה לגבי טיב המים הממוחזרים ובהתאמה בקרה על החשיפה לקהלים שונים.

האם זה כבד?

"גגות ירוקים" הם משפחה רחבה מאד של פתרונות ובה תשובות לכל סט של מגבלות הנדסיות. ניתן ליצור "פלומה ירוקה" עדינה גם על גג פח של סככה שאינה מתוכננת לשאת כל עומס ייחודי. שכבת מצע גידול מזערית יכולה לקיים שכבה סמיכה של ירק מעליה, ללא כל משקל חריג. מן העבר השני, שכבת אדמה של כמטר וחצי, כפי שהוחלט לבצע בגינה השרון בתל אביב דורשת פתרון הנדסי תואם ויש לנושא גם השלכה תקציבית על עלותה של התקרה הנושאת. בין שני קצוות אלו, של "פלומה ירוקה" ואדמה עמוקה נטועה בעצים בוגרים, יש קשת רחבה של של אפשרויות. בכל אחד מהמקרים יש להקפיד על איטום - כראוי לכל גג שהוא, עם גינון או בלעדיו – ולמערכת ניקוז אשר מסלקת את עודפי המים אל מחוץ לגג – אם לסילוק ואם למיחזור.

 

גג ירוק ב"אור תורה", ירושלים

 

עירית ירושלים, בהבנתה את חשיבות נושא הגגות הירוקים לסביבה העירונית, החליטה לגבש מדיניות עירונית לעידוד גגות ירוקים. בשנת 2008 השלמנו עבור העירייה מסמך מפורט על תועלתם של גגות ירוקים, דרכי היישום שלהם והמלצות על פעילות מתארית ופעילות רישוי בניה כדי לקדם את הנושא. בו זמנית הגיעה העיריה למסקנה כי "נאה דורש ונאה מקיים" וחיפשה הזדמנות ליצור גג ירוק ציבורי כמקרה מבחן.  לאחר סקר יסודי, בו נבחנו שורה של מוסדות ציבוריים, נבחר גג בית הספר "אור תורה" ברמות כאתר הראשון להקמת גינת גג. עיריית ירושלים פנתה אלינו כדי לתכנן את הגג הירוק.
אדריכל איל רונן שהרצה בבצלאל, יזם קשר בין בצלאל לבין בית הספר אור תורה. ביחד הם החליטו להעביר קורס לסטודנטים של בצלאל בנושא גגות ירוקים ולשתף גם את תלמידי בית הספר אור תורה. בסיום הסמסטר נמסרו לידינו, כמתכנני הגן, שרטוטים וציורים של תלמידי אור תורה אשר לקחו חלק בפעילות בצלאל, ובהם שפע רעיונות לגבי הגג האמור.

פול פרידברג ואני אימצנו בשמחה את הציורים המרהיבים של תלמידי בית הספר וגיבשנו בעזרתם את רוב הרעיונות לתכנית אדריכלית כוללת להקמת גינת הגג. חלופות הוצגו לתלמידים ולהנהלת בית הספר ונבחרה חלופה לתכנון מפורט לביצוע. המורה לנגרות גייס את כיתתו להקמת הפרויקט ובניצוח קבלן הגינון שנבחר, בני נול מחברת רב נוי, הוקמה על גג בית הספר גינה לתפארת. כל עבודות העץ – ריצוף הגג והספסלים – בוצעו על ידי התלמידים. העבודות האחרות על ידי קבלן הגינון שאף תרם חלק מהמוצרים.

הגג כולל כמה חלקים משולבים: חלק של גינת נוי, חלק של גינת ירק, בו התלמידים מגדלים תוצרת חקלאית מגוונת, וחלק נוסף של קרקע טבעית, ללא השקייה, לגידול של צמחיה טבעית לסביבה. החלקים קשורים בשבילי לוחות עץ שבצעו על ידי התלמידים. דק העץ הוא פתרון קל משקל, מחלחל וגם "מרחף" מעל צינורות של מערכות שונות שכבר היו על הגג קודם והוחלט לחסוך את עלות העתקתם. הגג, שלא היה בשימוש קודם והיה מפגע חזותי לחלונות רבים שצפו אליו, הפך להיות מוקד פעילות חינוכית ופנינה חזותית בנוף הנשקף מהדירות הסמוכות.

 

גג ירוק בבית החייל

 

לפני קרוב לשנתיים פנו אלינו מהאגודה למען החייל וביקשו את עזרתנו במימוש בקשתה של תורמת להקים בבית החייל בתל אביב גינה להנצחת בן זוגה שנפטר. הבעיה שהם עמדו בפניה היתה שהשטח האמור הוא גג אולם ההופעות הגדול של בית החייל. המהנדס איתו הם התיעצו אסר להוסיף משקל נוסף לגג. אחרי מחקר קצר הבנו שהגג האמור מרוצף כיום באריחי בטון כבדים אשר מונחים על גבי שכבת חול עבה. חישוב מהיר העלה כי בזהירות הראויה נוכל להחליף את החיפוי הקיים במערכת מחושבת של גינון ופיתוח והוחלט לצאת לדרך.
את הרעיון העיצובי הגתה ופיתחה אדריכלית הנוף דורית שחר, רעייתו של פול פרידברג ושותפתנו ב"סטודיו אדריכלות נוף". כיון שהתורמת שמימנה את הפרויקט ביקשה "שפע של ירוק בעיניים", חיפשנו דרכים להגביה את הירוק הרבה מעבר לשכבה ירוקה דקה על רצפת המרחב. הקומפוזיציה העיצובית התגבשה תוך שילוב של גבעות ירוקות, פרגולה קלה עם מטפס וכמה עצים מזן לא גדול. בגלל מגבלות המשקל בנינו את הגבעות מקוביות "קל קר" ועליהם שכבת דקה של מצע גידול מינרלי קל משקל המכונה "פרלייט". פעילות ההקמה התנהלה במהירות גדולה על מנת לסיים את הנטיעות בטרם תחול שנת השמיטה והסתיימה בהצלחה.
המקום שהיה רחבת מרצפות בטון הפך לגן פורח ומזמין אנשים, חיילים וציפורים לבלות בו.
שתילי הויסטריה שנשתלו לאורך הפרגולה מתחילים למצוא את דרכם מעלה. בשלב הביניים הוחלט ליצור צל על ידי תוספת כפות תמרים על שלד הפרגולה – חומר טבעי וידידותי לסביבה אשר יתכלה עם הזמן ויאפשר לענפי הויסטריה להחליף אותו בעתיד.

 

אנו תקווה שהסביבה הבנויה תתמלא בגגות ירוקים, תשפר את איכות האויר שלנו, תתן לנו עוד מקומות של פנאי ונופש ומיגוון ביולוגי עשיר.

 

Show More
Show More
Show More